בורר הינו צד שלישי אובייקטיבי אשר הופנה אליו נושא השנוי במחלוקת. בורר פועל לשמיעת טענות הצדדים לסכסוך תוך קבלת החלטה, הכרעה או יישוב הסכסוך.
חוק הבוררות התשכ"ח-1968 קובע בסעיף 1, כהאי לישנא:
הגדרות
לעניין חוק זה -
"הסכם בוררות" -....
"בורר" - בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר-חליף;
סמכויות הבורר
סמכויותיו של הבורר נקבעו בסעיפי חוק הבוררות התשכ"ח-1968 כעולה בעיקר מתוספת הראשונה לחוק מסעיף ח' עד סעיף כ', כהאי לישנא:
תוספת ראשונה
(סעיף 2)מיום 12.11.2008תיקון מס' 2
תוספת ראשונה
א. הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר בוררים גדול יותר.
ב. ........
ח. הבורר רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.
ט. ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע.
י. הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.
יא. לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק.
יב. היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין ולא התנגדו.
יג. הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי-הדין, בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.
יד. הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.
טו. על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה עד לשלושה חדשים נוספים.
טו1. הבורר ינמק את פסק הבוררות.מיום 12.11.2008תיקון מס' 2
טז. הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות דעת.
יז. הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים.
יח. הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה הבורר הוראה אחרת, חייבים בעלי-הדין לשלם לו את שכרו והוצאותיו חלק כחלק.
יט. על הבורר לשמור על תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות.
כ. מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לבעל-דין בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כנמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה או באישור הסירוב לקבל את המסמך.
הוספת פרט טו1
יתר על כן, בורר בהליך, מעמדו כשופט, ופסיקתו מחייבת את הצדדים כפסיקתו של שופט.
חוק הבוררות התשכ"ח -1968 קובע בסעיף 13, כהאי לישנא:
(א) לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שהיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות.
בוררות
הליך הבוֹררוּת הינו אפשרות להכרעה בסכסוך על דרך שפיטה באמצעות בורר. הצדדים למחלוקת ממנים בורר בהסכמה על מנת שישמע את המחלוקת הקיימת בין הצדדים. הצדדים לסכסוך מסכימים להציג את עמדותיהם אשר במחלוקת בפני בורר שהינו בלתי תלוי על מנת שיכריע בסכסוך. קיימת דרישת כתב להסכם בוררות (הסכם בוררות בכתב, החתום על ידי הצדדים לסכסוך). חוק הבוררות בא לענות על צרכי צדדים מסוכסכים, ולסייע בידם להגיע להכרעות בהליך מהיר ומחייב שלא באמצעות המנגנונים של מערכת בתי המשפט. הליך הבוררות מאפשר התדיינות בפני מומחה, תוך שמירה על פרטיות: הצדדים והמחלוקת שנוצרה ביניהם.
לעיתים, החשש הכבד בהליך הבוררות הינו התשלומים הנוספים והכבדים המשולמים לבורר וכן, הפקדת סמכות ההכרעה במחלוקת בידי גוף או יחיד שאינו ממנגנוני בתי המשפט.
חוק הבוררות התשכ"ח-1968 קובע בסעיף 1, כהאי לישנא:
הגדרות
לענין חוק זה -
"הסכם בוררות" - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
פסק הבוררות
פסק הבוררות מחייב את הצדדים לסכסוך כפסק דין בבית המשפט.
חוק הבוררות התשכ"ח-1968 קובע בסעיפים 20 ו-21, כהאי לישנא:
פרק ה': פסק הבוררות
פסק הבוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.
בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי-הדין וחליפיהם כמעשה בית-דין.
ערעור על פסק בוררות
חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008, קובע בסעיף 29ב, כהאי לישנא:
ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות
29ב (א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין, ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.
(ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.
(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק.
מהסעיף עולה כי קיים מנגנון לערעור על פסק הבוררות. על פי התיקון לחוק, הצדדים להליך בוררות רשאים להסכים ביניהם כי תהיה להם זכות לערער על פסק הבוררות בפני בורר אחר או בפני בית המשפט. בערעור בפני בית המשפט, יש לקבל את רשות בית המשפט. האפשרות לערער על פסק הבוררות, בין אם בפני בורר אחר או בפני בית המשפט קיימת רק במידה והצדדים להליך הבוררות הסכימו על כך במסגרת הסכם הבוררות ביניהם.
על מנת לאפשר דיון יעיל וצודק בערעור על פסק בוררות, נקבע בתיקון לחוק כי במידה והצדדים להליך הבוררות הסכימו כי תהיה להם זכות לערער על פסק הבוררות (בין בפני בורר ובין בפני בית המשפט), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול ופסק הבוררות יהיה מנומק. ככל שמדובר בערעור בפני בית המשפט, פסק הבוררות צריך להתבסס על הדין המהותי והערעור יתאפשר רק במידה ונפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין. במידה והצדדים קבעו כי פסק הבוררות יהיה נתון לערעור בפני בורר, אזי לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשת רשות ערעור על פסק הבוררות. לעניין סדרי הדין בערעור, במידה והערעור מתנהל בפני בורר אחר, קובע התיקון לחוק תוספת שנייה ובה כללים פרוצדוראליים לדיון בערעור. במידה והערעור מתנהל בפני בית המשפט, נקבע בתיקון לחוק כי הוא יידון בפני שופט אחד ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור בפני בית המשפט.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
