מסחר בינלאומי - מקצוע מעניין

מסחר בינלאומי הוא החלפה של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של מדינה מסוימת. יש חשיבות רבה בקרב מדינות רבות בעולם מאחר וסחר בינלאומי מהווה חלק משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי.

סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית וחשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות.

העולם העסקי נמצא בתחרות תמידית המציבה מידי יום אתגרים חדשים, לדוגמה: הצורך לאתר מקורות יבוא חדשים, לזהות שווקי יבוא/ יצוא פוטנציאלים, אמצעי הובלה חדשים וכד’..

מסחר בינלאומי מחייב ידע מקצועי בתחום הייבוא והייצוא, לכן יותר ויותר אנשים ובעלי עסק עוברים קורס סחר בינלאומי ומקנים לעצמם ידע במגוון נושאים הקשורים ליבוא ויצוא. לימודי סחר בינלאומי בד”כ מאפשרים מסחר בינלאומי יעיל וחסכוני במידת האפשר.

תחום המסחר הבינלאומי הוא תחום מעניין ורחב מאוד. היתרון הגדול שלו הוא שכל אדם המעוניין לקחת חלק בעולם היבוא, יצוא והסחר הבינלאומי, יכול, אך עם זאת חשוב לדעת ולהבין שלב אחרי שלב כיצד מתבצעות עסקאות החליפין, חשוב להבין את המושגים מעולם המסחר, להבין את חוקיות היבוא, מיסוי והסכמי סחר. כמו בכל מקצוע, גם בתחום הזה יש פינות שניתן לעגל, לכן יש להיות מוכנים וערניים תמיד - ידע, ניסיון והבנה של רזי המקצועי הכרחיים להצלחתו של כל מי שעוסק או מעוניין לעסוק בסחר חוץ.

אני מסתובב בבתי ספר רבים ומשוחח עם ילדים שמספרים לי על מה שקרה להם במפגש עם המורה בשעה הפרטנית.

האם ידעת אדוני השר שבמערכת החינוך הצפופה והלחוצה אין למורה זמן להיפגש לשיחה אישית עם תלמיד? להסתכל בעיניו? להניח יד על כתפו?

האם ידעת שנדיר שקבוצת ילדים תשב עם המחנכת או מורה מקצועית לשיחה בכובד ראש על הקשיים, על הקונפליקטים והסכסוכים בכיתה? על צרכים אישיים?

האם ידעת שחוסר הזמן והנגישות של המורה לתלמידיו יוצרת פעמים רבות, (רבות מאוד!) מצבים קשים כמו אותה ילדה קטנה שהוחרמה על ידי הכיתה שלה והמחנכת סיפרה לי שהיא גילתה זאת רק בסוף שנת הלימודים?

האם אדוני השר מוכן לרגע, ולו רק לרגע, להיכנס לעורה הצעיר של אותה ילדה אומללה ולחוש את התופת שהיא עברה, את התופת שעוברים עשרות אלפי ילדים –שלמרות הידיעה על קיומם בבית הספר - הם לא קיימים באמת ?

האם אדוני השר יכול להסתכל בעיניו של ילד , כבוי ומיואש מבית הספר שהשיחה והעזרה האישית של המורה בשעה הפרטנית החזירה לו את האמון בעצמו וביכולת שלו להצליח ? האם על הילד הזה נגזר להישאר מאחור? האם על הילד הזה נגזר לשנוא את בית הספר?

האם ידעת אדוני השר, שמחקרים מראים פעם אחר פעם שיש קשר הדוק בין מצב

סוציו-אקונומי לבין הישגיו של התלמיד? האם ידעת שלעיתים קרובות מאוד הקשר הבונה שהילד יוצר עם מורתו הוא התחליף לדמות אב ודמות אם? האם ידעת שתלמיד שלא מצליח בלימודים מרגיש דחוי,לא מסוגל, מבויש?

האם ראית ולו פעם אחת במו עיניך כיצד מורה אחת, אכפתית, תומכת, בשעה הפרטנית מצילה ילד כזה מאובדן , מייאוש, מאלימות ?

אדוני השר, קראתי שיש בדעת משרד החינוך לקדם מצוינות וגם להעלות את אחוזי הבגרות.

זו לא הבעיה של החברה הישראלית. כלל וכלל לא.

אין מחסור במועמדים מצוינים לפקולטות היוקרתיות. עודף גדול של מדענים שלא נמצאו להם משרות עוזב את הארץ, מספר עורכי הדין במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר בעולם לנפש (מעל 40,000 עורכי דין) ועל כל מקום בפקולטות לרפואה מתמודדים 10 מועמדים ראויים.

המצוינות לכאורה, אינה הבעיה האמיתית של החברה הישראלית.

הבעיה שלנו היא מאות אלפי ילדים כבויים שכבודם נרמס יום יום, שעה שעה, במערכת החינוך שכופה עליהם להגיע לבית הספר אך לא נותנת להם את הכלים להצליח ולהשתלב. מאות אלפי ילדים מושפלים כאלה הופכים את התסכול לאלימות חברתית או הרס עצמי. מאות אלפי ילדים כאלה מסתובבים בנינו כבוגרים שאיבדו מזמן את האמון בעצמם ואת האמון בחברה הישראלית.

אדוני השר – שמעתי שיש דיבורים שאולי יפחיתו את מספר בתי הספר שיכנסו לרפורמה השנה. במקום 650 אולי 250 . 400 בתי ספר שרוצים אולי להחסיר הם כ- 120,000 תלמידים ! אדוני השר האם יש לך האומץ להסתכל בעיניים הרכות של הילדים האלה ולסרב לתחנונים שלהם למגע אוהב? ליד מכוונת? לאדם בוגר שיחזיר את כבודם ואת האמון בעצמם ובבית הספר ?

אדוני השר –האם תסכים לעזוב ולו ליום אחד את לשכתך? את יועציך הנאמנים? אם תסכים, אני מבטיח לך חוויה מרגשת שטרם פגשת. בוא איתי אל הילדים האלה שהרפורמה החזירה להם את האמון בעצמם ובחברה הישראלית בכלל, בוא ותסתכל לילדים האלה בעיניים.

האם תסכים להסתכל להם בעיניים ?

אולי גם תבקר בבתי ספר כדי שתראה במו עיניך את ההתמודדות הקשה של המורים, את הצפיפות, את בעיות המשמעת, את האלימות, את הניכור ואת ההישגים הלימודיים הנמוכים. במבחן פיזה האחרון הגיעו הישגי תלמידנו למקום ה- 39 מתוך 59 מדינות.

יהיו רבים שייעצו לך כיצד לקדם את ההישגים ואת ההצלחה בבחינות.

כשר חינוך לתקופה קצובה אתה תרצה להראות שהבאת הישגים למערכת. מה יותר קל מאשר להראות הישגים במבחנים השונים ?

הפיתוי יהיה גדול.

אדוני השר, טרם תיפול למלכודת הזו, אני מבקש להפנות את תשומת לבך לכך שהבעיה היא במקום אחר.

יחד עם ההתדרדרות בתוצאות מבחני התלמידים ועוד לפני הירידה בתוצאות המבחנים, חלה הסלמה חמורה בכל הקשור לבעיות משמעת ולאלימות ולחינוך לערכים בכלל. הירידה התלולה בערכים ובתרבות לא הומצאה על ידי בתי הספר, היא תולדה של מה שקורה לנו בחברה הישראלית.

אלא, שבמקום שבתי הספר יובילו חינוך, תרבות אחרת, הם סופגים כל מה שקורה מחוץ לגדר, הגדר כמעט ואינה קיימת, הכל זורם מיד פנימה.

תרבות של רייטינג, שטחיות, אובדן ערכים חברתיים ולאומיים.

משרד החינוך משלם מס שפתיים לחינוך לערכים ולתרבות בכלל.

אדוני, הישגיות לימודית היא פונקציה ישירה של הגורמים הבאים – דימוי עצמי של התלמיד, אקלים חברתי מסייע, משמעת, כבוד למורים, מענה לצרכי התלמיד בעידן הפוסט מודרני.

במבחני פיזה האחרונים תלמידי פינלנד התמקמו ראשונים. האם התלמידים שם לומדים יותר שעות ? האם מעדכנים שם תוכניות לימודיות השכם והערב ? כלל וכלל לא. בפינלנד מספר שעות הלימוד הוא הנמוך ביותר באירופה ומספר גבוה יחסית של חופשות. ההתייחסות לתלמיד הרבה יותר אישית, רואים את הילד כמכלול, למרות השאיפה להישגיות. במערכת החינוך של פינלנד אין ויתורים, אין "קומבינות", אין קיצורי דרך. תלמידי פינלנד כמעט ואינם נעדרים מבית הספר, בניגוד לתלמידי ישראל שנמצאים במקום הראשון (!) בעולם בהיעדרויות, לעיתים קרובות בעידודם ו/או בתמיכתם של הוריהם. אדוני השר,

שם המשחק הוא מנהיגות.

מנהיגים יוזמים ואינם נגררים. כדי שמערכת החינוך תנהיג את החברה הישראלית, ולא ההיפך, אין מנוס מהשקעה בחלקים החשובים של החינוך . מערכת החינוך אמורה לא רק לדאוג לתוצאות מבחני פיזה אלא בראש וראשונה לחינוך האמיתי של התלמידים ושל אזרחי ישראל.

למרות המאמץ של שרי החינוך האחרונים להעלות את תוצאות המבחנים רק הלכנו והתדרדרנו.

אדוני השר, אם תרצה באמת לחולל תנופה של ממש, שינוי אמיתי, השקעה בחינוך, בערכים ובמנהיגות של כולם – מורים, מנהלים, מרצים , הורים ותלמידים. כך גם ישפרו משמעותית את הישגי התלמידים בכל המקצועות וכך גם תיזכר כשר החינוך הראשון שהיה מנהיג ומחנך.

הליכי קידום שינוי ושילוב הרפורמה ב- 430 בתי ספר מתוך 830 שנמצאים בתוכה.

אין לפגוע בשום אופן ברפורמה , לאו דווקא מנימוקים חוקיים או חברתיים – מוסריים שאיבדנו לגביהם רגישות . נכון שהפגיעה תהיה בראש וראשונה בשכבות החלשות – את מי זה באמת מעניין ? נכון גם שהפרה של הסכם (הסכם קיבוצי!) תגרור עימותים מיותרים אבל כבר היו כאלה שהמליצו לתלות הסכמים על הקיר. אסור לפגוע ברפורמה מהנימוקים הבאים :

א.  הרפורמה , למרות הסתייגויות כאלה ואחרות , היא מצוינת . היא הטובה ביותר שנעשתה עד היום במדינת ישראל ולא רק ביחס למערכת החינוך.

ב.  חלקים גדולים ממערכת החינוך עברה בשנתיים האחרונות מהלך גדול, מקיף ויסודי להתאמה לאופק חדש. בלתי אפשרי ליצור זעזוע גדול ומיותר שעלותו תהיה גדולה משמעותית מהחסכון.

ג.     קל מאוד להרוס , קשה מאוד לבנות שנית. את זה כולם יודעים. צריך לספר אמת זאת גם לפוליטיקאים.

ד.     אם יחליטו רק לצמצם, לא ח"ו לחסל את הרפורמה זה מתכון לבלבול מוחלט במערכת החינוך שחלק יהיו ברפורמה וחלק לא יהיו. מכיוון שלא מתקבל על הדעת שיבטלו בתי ספר שנמצאים כרגע ברפורמה , תוביל ההקפאה או הקיצוץ לכאוס.

ה.    רפורמת אופק חדש היא מקרה נדיר של הגעה להסכם מקיף כל כך, ללא שביתות ומשברים. יש לשמר על הרפורמה הזו מכל משמר כמודל מוצלח.

לסיכום , אופק חדש היא הדבר החשוב ביותר שקרה למערכת החינוך בעשרות השנים האחרונות יש לעשות הכל ולהמשיך ולקדם את הרפורמה עד שתכלול את כל בתי הספר ביסודי ובחטיבות במדינת ישראל.

על אף שקטגורית הציונים הגבוהים מ-750 נחשבת ליוקרתית בפני עצמה למועדון ה-800 בפסיכומטרי הילה ייחודית לו, במסגרתו ההערכה הניתנת למקבלי ציון פסיכומטרי 750 ומעלה הופכת להערצה והאללה של מקבלי ציון פסיכומטרי 800, השמה אותם בקטגוריה נפרדת.

מדוע קיימת ההפרדה בין מקבלי 800 לשאר?אחד המשפטים המצוטטים ביותר הוא המשפט הגורס כי לטעות זה אקט אנושי. מקבלי ציון פסיכומטרי 800 לא טעו ולו בשאלה אחת במבחן, ועל כן הם מוצאים מקבוצת השווים שלנו ומקבלים מעמד מיתי. מכיוון שמבחן פסיכומטרי הוא מבחן שנעשה תחת לחץ של זמן ולחץ פסיכולוגי עקב השלכותיו על העתיד, הידיעה כי גם אלו שלקחו את קורסי פסיכומטרי יוקרתיים בעשרות אלפי שקלים והשקיעו חודשים שלמים של לימודים, יכולים לטעות מעניקה לנבחן פסיכומטרי רוגע פסיכולוגי המאפשר לו לתפקד במהלך הבחינה. קיומו של האיש שלא טועה מערער את השקט ועל כן הוא מוצא מקבוצת השווים והופך לזן חדש בפני עצמו, שסביבו מתפתח המיתוס.

מקבלי ציון פסיכומטרי 800 מתוארים בדרך כלל כמי שלא השקיעו בלימודים לקראת הפסיכומטרי אלא נגשו לבחינה לאחר שנתקלו בה ובמבנה כשבוע לפני שעת השין. המגדילים לספר, מתארים כאלו שראו לראשונה כיצד נראה מבחן פסיכומטרי בזמן אמת, דבר שלא הפריע להם להוציא 800. באופן זה מקבלי ציון פסיכומטרי 800 מוצאים מהכלל והופכים לחריגים ביחס לכלל, ומאפשרים לאלו שלא ישיגו את ציון 800 על אף מאמציהם להרגיש טוב עם עצמם. 

מדוע אנשים אוהבים להצהיר על היכרותם עם מקבלי ציון 800?כפי שכבר תארנו, מקבלי ציון פסיכומטרי 800 נתפשים תודעתית כהכי מוצלחים שיש. כאשר אנו מקושרים לאנשים מוצלחים כמו חברי מועדון ה-800 בפסיכומטרי, אנו משפרים את הדימוי העצמי שלנו על ידי ההתבשמות בזוהרם המשתקף אלינו כאשר אנו מספרים על הכרותינו עמם. זו הסיבה לכך שאנשים רבים מכירים מישהו אותו הם מגדירים כחבר, קרוב, או מכר שהוציא ציון פסיכומטרי 800, על אף שהפרופורציה של אלו באוכלוסיה קטנה יחסית.

ההתגאות בקשר עם מקבל ציון פסיכומטרי 800 יוצרת בקרב המעגל החברתי שלנו חשיפה למקבלי ציון 800, והופכת אותו ממושג כמעט בלתי אפשרי לציון שרבים מאמינים כי ניתן להגיע אליו. חריגותו של הסיפור והאטרקטיביות הנלווית לקבלת ציון פסיכומטרי 800, פועלות על היוריסטיקת הזכירות שלנו וגורמות לנו להאמין בעקבות כך, כי אחוז מקבלי ציון 800 גבוה מ-0.1% הנלקח מסטטיסטיקת ההתפלגות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.   על פי רוב ציון 800 משתייך תודעתית לגאונות ולא למזל, ועל כן על אף הרצון הרב של אנשים להשיגו הם אינם מאמינים כי מבלי להיות גאון ניתן להגיע לציון כזה. בפועל, תרגול חוזר ונשנה של תרגילי פסיכומטרי, למידת כל הטכניקות למתן תשובה הנלמדות בקורסי פסיכומטרי ופתירת מבחנים רבים יכולה להגדיל את הסיכוי לקבלת 800 שכן היא מסייעת בהאצת זמן התגובה עקב אוטומטיות. אך מכיוון שתרגול אינטנסיבי נשמע פחות אטרקטיבי מגאונות מולדת, הסיכוי לשבור את המיתוס קטן.  

לכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל יש מאפיינים משלו, אולם המראה הממוצע של שטחי מוסדות הלימודים בישראל כולל מספר רב של בניינים בעלי 2-5 קומות. הבניינים מחולקים על-פי הפקולטות השונות וכוללים מעבדות, כיתות לימוד, אולמי הרצאות גדולים ובנייני משרדים. מרבית הקמפוסים בישראל מצטיינים בדשאים נרחבים, או לפחות בשפע פינות ישיבה לרווחת הסטודנטים. קמפוס ממוצע יכלול גם מספר קפיטריות וחנות לצרכי כתיבה.

הקמפוסים הגדולים ביותר בישראל מצויים בחמש האוניברסיטאות. באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת באר שבע ממוקם הקמפוס בשטח אחד (אף שלאוניברסיטת באר שבע יש גם קמפוס בשדה בוקר). לאוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, לעומת זאת, יש כמה מקומות לימוד נפרדים: בחיפה יש חלוקה בין האוניברסיטה לטכניון, בעוד שבירושלים מחולקת האוניברסיטה לשלושה קמפוסים: הר הצופים, גבעת רם והדסה עין כרם. עוד מקום לימודים בישראל המשתייך לאוניברסיטה העברית ממוקם דווקא ברחובות, ליד מכון ויצמן. בנוסף לכך, ניתן למצוא ברחבי ישראל קמפוסי לימודים תחת כל עץ רענן. סניפים של האוניברסיטה הפתוחה, מכללות ציבוריות ופרטיות ובתי ספר מקצועיים ניתנים לאיתור כמעט בכל עיר בישראל. עם זאת, ריכוז גבוה במיוחד של קמפוסים בישראל נמצא באזור המרכז. בין המפורסמים שבהם נמנים המרכז הבין תחומי בהרצליה, המכון הטכנולוגי בחולון, בי"ס שנקר ברמת גן והמכללה האקדמית ת"א יפו.

מה ניתן ללמוד בכל מוסד לימודים בישראל:

מבחר מקצועות הלימוד הגדול ביותר מצוי, באופן לא מפתיע, באוניברסיטאות. למרות זאת המכללות מציעות אלטרנטיבה ראויה, בעיקר למי שמבקש ללמוד מקצוע מעשי. אם אתם מחפשים מוסד לימודים בישראל שמלמד משפטים, חשבונאות, מחשבים או מנהל עסקים, תוכלו למצוא את מבוקשכם בקלות יתרה. כל אלו מהווים את הלימודים המבוקשים ביותר במרבית מוסדות הלימוד בישראל. עבור מקצועות הומניים יותר כמו אמנויות, מדעי החברה או חינוך תצטרכו להתאמץ מעט יותר, אולם יש לא מעט מוסדות לימודים המתמחים גם בתחומים אלו. בתחום האומנות רבים עדיין שמנסים להגיע למוסד לימודים בחו"ל מתוך ההנחה שתמיד בחו"ל הרמה יותר גבוהה, דבר שגם בתחום זה לא בהכרח נכון.

בחירת מקום לימודים בישראל

איך לבחור את מוסד הלימודים זו שאלת מיליון הדולר, שהתשובה עליה מעסיקה מוחות צעירים וטובים. האמת הפשוט היא, שלכל מוסד לימודים בישראל יש יתרונות וחסרונות. יש מוסדות לימוד הנחשבים טובים מאוד בתחומים מסוימים, ואחרים מצטיינים דווקא בתחומים אחרים. איכותם של מוסדות הלימוד בישראל נמדדת על ידי מספר פרמטרים וביניהם יוקרת המוסד, רמת המרצים, גובה שכר הלימוד והיחס האישי לסטודנט. באופן מסורתי נחשבות האוניברסיטאות ליוקרתיות  ביותר, שלא נופלות ממוסד לימודים בחו"ל, בשל תנאי הקבלה הגבוהים ורמת המרצים. בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בקרנן של המכללות, הן הפרטיות והן המסובסדות, אולם חלק גדול מן הצעירים דבקים עדיין באוניברסיטה. אז איך בכל זאת בוחרים מוסד לימודים בישראל? עם הרבה סבלנות ובדיקה יסודית. ראשית החליטו איזה מקצוע מעניין אתכם, ובדקו את כל מוסדות הלימוד בישראל שבהם ניתן ללמוד אותו. בררו באמצעות האינטרנט ובאמצעות מכרים אודות כל הפרמטרים שהזכרנו, ואל תשכחו גם להביא בחשבון את ההעדפה האישית שלכם. אחרי הכל, מי ששונא רעש והמולה יעדיף אולי ללמוד במקום בצפון ולא בלב תל אביב. בכל מוסד לימודים בישראל מתקיים יום פתוח לתלמידים חדשים, וכדאי מאוד לנצל את היום כדי להתרשם מן הקמפוסים בישראל במו עיניכם.

מהם תנאי הזכאות לתעודת בגרות?

מועמדים ללימודים אקדמיים נדרשים לציון בגרות עובר ובדרך כלל גם לציון פסיכומטרי.

ברוב מוסדות הלימוד ישנה חשיבות לממוצע ציוני הבגרויות של המועמד. לכן, כאשר מגיע זמן הרישום ללימודים אקדמיים, מגלים מועמדים רבים כי ממוצע הציונים אשר השיגו בתקופת הלימודים בתיכון אינם מספיקים לחוג ספציפי.במקרה זה ישנן 2 אפשרויות:

במידה והבחירה היא לשפר את ציוני הבגרות, ישנן 4 דרכים לבחירה:

קצב תחלופת האוויר והיעדרות במשרדים ובתי ספר

שלושה מחקרים בדקו את הזיקה בין קצב תחלופת האוויר ושיעורי היעדרות במשרדים ובתי ספר; שני מחקרים נערכו במשרדים, ומחקר אחד נערך בכיתות בתי"ס יסודי . שני המחקרים הגדולים - אחד שנערך ב-40 משרדים  והשני ב-434 כיתות - העריכו את שיעור ההיעדרות במשך תקופה של שנה שלמה. במחקר הגדול שנערך במשרד ירידה של 35% בהיעדרות קצרת מועד יוחסה להכפלת קצב תחלופת האוויר מ-25 ל-50cfm לנפש כאשר נתון זה תואם לירידה של 1.4% בהיעדרות לעליה של 1cfm לנפש בקצב תחלופת האוויר. המחקר השני שנערך בבניין משרדים לא מצא זיקה בין חופשות מחלה עם ריכוזי פחמן דו-חמצני כמצביעים על קצב תחלופת האוויר; אולם, מחקר זה כלל רק שני בניינים ותקופות ניסוי שלא השתלבו במחזור השנתי של הופעת מחלות הנשימה. במחקר שנערך בכיתת הלימוד לכל ירידה של 100ppm בהפרשים בין ריכוזי פחמן דו-חמצני בחוץ ובפנים נרשמה ירידה יחסית של 1% עד 2% בשיעור ההיעדרויות. בהתחשב ביחס בין ריכוזי פחמן דו-חמצני וקצב תחלופת האוויר, עבור כל עלייה של 1cfm בקצב תחלופת האוויר לנפש הוערך כי הירידה היחסית בשיעורי ההיעדרות נעה בין 0.5% ל-2.0%. יחס זה תקף לטווח קצב תחלופת האוויר הנע בין 5 עד 30 cfm/לנפש ואין ליישמו לטווחים החורגים מנתונים אלה. נתונים הנוגעים לקצב תחלופת האוויר ושיעורי היעדרות הינם מוגבלים מאוד. לסיכום, הנתונים הזמינים המוגבלים מצביעים על כך כי ניתן להגיע לירידות מתונות בשיעורי ההיעדרות ע"י העלאה של קצב תחלופת האוויר. הירידות החזויות בשיעורי ההיעדרות במשרדים גדולות מספיק בכדי להיות משמעותיות מבחינה כלכלית (ראו את החלק באתר הנוגע להשפעות של סביבות עבודה על ביצועים ותפוקות של בני אדם). בכמה מחוזות של בתי ספר, הכנסות ממקורות ממשלתיים קשורות לימי הנוכחות של התלמידים; לפיכך, קצב תחלופת אוויר גבוה יותר עשוי להגדיל את ההכנסות של בתי הספר המחוזיים.

נכתב על ע"י יונתן.ר מנהל מוצר א.מערכות טל: 1599597779 פקס: 1599597770 נייד: 0508330888 צור קשר Email  א.מערכות - השכרה ומכירה של מזגנים ניידים תנורים חימום מאוררים ועוד.

ברגע ההתלבטות לגבי עתידכם, חשוב לבצע כל צעד שתוכלו, גם אם אתם בטוחים שאתם מכירים את עצמכם. זה לא הזמן והמקום לחסוך או להתעצל כי אפשר לשלם על זה ביוקר בהמשך.

להלן שלושה שלבים שחשוב לבצע על מנת להיות שלמים יותר עם ההחלטה:

·        מבחנים פסיכוטכניים להכוונה מקצועית אשר כוללים שיחה עם פסיכולוג תעסוקתי.

המבחנים יכולים לאתר כישורים כלליים אצלכם והפסיכולוג התעסוקתי יכול להפיק מידע נוסף על סמך התנהגותכם ושפת הגוף שלכם. חיילים משוחררים מקבלים את המבחנים הללו במחיר מסובסד ביחידה להכוונה חיילים משוחררים. ניתן גם לבצע מבדק בחינם ביורם לימודים.

·        ניתוח גרפולוגי להכוונה מקצועית.

הניתוח הגרפולוגי מצויין לאיתור כישורים שהמבחנים הפסיכוטכניים והפסיכולוג התעסוקתי אינם מסוגלים לאתר כמו יכולת מכירה, איכפתיות, אחריות, דבקות במשימה וסינדרומים מובילים אחרים באישיות הכותב. חשוב שהניתוח יתבצע על-ידי גרפולוג מקצועי מוסמך.

·        לימוד על מקצועות.

חשוב שתערכו תחקיר על מסלול הלימודים הנדרש, אופן העבודה, שעות העבודה והשכר שאותו מרויחים בהתחלה ולאחר 10 שנים. ישנם אתרים רבים באינטרנט שאפשר להיעזר בהם כמו אתר "click1" אשר מכיל מידע על לימודים ומוסדות לימוד, אתר "נרשמים", "יורם לימודים" ועוד.

גם לאחר ביצוע שלושת הצעדים הללו, חשוב שתתלבטו שוב עם עצמכם ותתבשלו זמן מה עם המידע שקיבלתם. זכרו כי אף אחד אחר לא יכול להחליט בשבילכם ושבסופו של דבר יהיה עליכם לקבל את ההחלטה לגבי ההכוונה המקצועית בעצמכם.

----------------------------------------------------------------------------------------

עופר בן-חורין הוא גרפולוג מוסמך, בעל תואר M.A. מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא משמש מנהל המכון הישראלי להכוון גרפולוגי- תעסוקתי ומרכז פורומי הכוונה מקצועית באתר "תפוז".

אפשר להפנות שאלות בתחומי ההכוונה המקצועית למומחי הפורום בקישור:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=1624

ניתן לקבל ניתוח הכוונה מקצועית במחיר מסובסד באתר כיוון- www.kivon.co.il. לפרטים נוספים- 050-5549987

 ----------------------------------------------------------------------------------------

זכויות המאמר שמורות לבן-חורין עופר-המכון הישראלי להכוון גרפולוגי-תעסוקתי. כל המעתיק או מפיץ ללא רשות יתבע לדין.

מגשר הוא סוג של פותר סכסוכים שעוזר לקבוצות שונות להגיע להסכמים בעצמם ללא עירוב של גורמים משפטיים, גם חלק מהויכוחים המשפטיים מיושבים בעזרת מגשר. מגשר יכול לפתח קריירה  בתחום המשפט, משאבי אנוש או בארגוני עובדים. מגשר יכול להתמחות בתחום מסוים של גישור.

לימודי גישור

לימודי גישור כוללים: הגדרת מו"מ, תנאים להצלחה וכשלון, מודל שבעת העקרונות, עקרונות הגישור, יתרונות הגישור, שלבי ההליך, סודיות וחסיון, יצירת פתרון לסכסוך, ובסופם מקבלים תעודת מגשר המוכרת ע"י משרד המשפטים.

הלימודים כוללים הרצאות, שיחות קבוצתיות, משחקי תפקידים, הדמיית גישורים ועוד.

הגדרות קריירה של מגשר

מגשר, שלא כמו עורך דין, לא מייצג אף אחד מהצדדים בויכוח משפטי. שירותיו של מגשר נשכרים כדי שיהיה נטרלי, ללא דעות קדומות, ולעזור לכל המעורבים במחלוקת. ע"י שימוש בתכנים שנלמדו בקורס גישור כמו פיתרון בעיות, מגשרים עוזרים לקבוצות השונות להגיע להסכמים ללא צורך בשופט ובמשפט. מגשר בד"כ הוא עצמאי. לקבלת ניסיון בתחום חלק מהמגשרים מתנדבים בתחום בתחילת דרכם.

מגשר- הקריירה

לימודי גישור מאוד תורמים ליכולת העבודה בגישור. קורס גישור כולל הדרכה בדרכי משא ומתן, הקשבה פעילה, ניהול קונפליקטים וסכסוכים ושלבי הגישור.

למגשר מצליח צריך להיות יכולת מעולה לתקשורת ויכולת למשא ומתן. המגשר צריך לעזור לאחרים לפתור בעיות ולראות את שני הצדדים של בעיה משפטית.

מקצוע הגישור תופס תאוצה ופופולאריות. ככל שיש עיקובים גדולים יותר בבתי המשפט אנשים מחפשים פתרון מהיר ויעיל יותר.

מאמר באדיבות בית ספר להנדסאים – שנקר הנדסאים