העיקרון הבסיסי של כל רשלנות רפואית (ולמעשה של כל סוג של רשלנות, בהתאם לדיני הנזיקין) היא שכל אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול או היעדר טיפול רפואי, זכאי לפיצוי על מנת שיוכל להתמודד עם הנזק ולנסות להשיב את המצב לקדמותו. בתביעות אזרחיות על רשלנות רפואית, גובה הפיצוי כגובה הנזק שנגרם לחולה. הנזק יכול להיות נכות פיזית, נזקי גוף ונפש, הפסדי רווחים ופגיעה כלכלית כתוצאה מאובדן כושר עבודה זמני או קבוע ועוד. המשמעות היא, שכל תביעה בגין רשלנות רפואית מתחילה באבחנה שלחולה אכן נגרם נזק. ללא הוכחת הנזק, אין כל ראייה לקיומה של רשלנות רפואית.

אדם שסובר שרופאיו או הממסד הרפואי התרשל בטיפול בו צריך לפנות לעורך דין נזיקין, המתמחה ברשלנות רפואית. עורך דין נזיקין יוכל לייעץ לו בשלב הראשוני האם אכן מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית או בשל טעות סבירה של רופא. לעיתים, גם אם מדובר ברשלנות רפואית, גובה הנזק הופך את התביעה ללא כדאית, כיוון שגובה הפיצוי המקסימלי יהיה נמוך יותר מההוצאות המשפטיות.

רשלנות רפואית יכולה להיות בשלב האבחון של מחלה או בשלב הטיפול בה. עבור חולים שעדיין נמצאים בשלבי טיפול ונתונים לחסדי הרופאים והממסד הרפואי קשה מאוד להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופאים, המרפאה או בית החולים שעדיין מטפלים בהם. כמו כן, חולים רבים נרתעים מהתמודדות מול המנגנונים המשומנים של מוסדות רפואיים גדולים בעלי משאבים רבים ומחלקות משפטיות גדולות. עורך דין נזיקין המתמחה ברשלנות רפואית ידע כיצד להפיג חששות אלו וכיצד להתמודד מול אותם מוסדות ומנגנונים.

בניית תיק מוצק בגין רשלנות רפואית הינה משימה לא פשוטה כלל. כדי להוכיח את קיומה של רשלנות רפואית, עורך דין נזיקין חייב להיעזר בעדויות מומחים של רופאים אחרים כנגד עמיתיהם למקצוע. משימה זו יכולה להיות קשה מאוד, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל שבה למרבית הרופאים יש מעגלי היכרות משותפים, הם למדו יחד, השתתפו בהשתלמויות מקצועיות יחדיו ואף הפכו לחברים. קשה לשבור את קשר השתיקה בין רופאים במיוחד כשמדובר בתחום רפואי צר יותר, כמו למשל נוירוכירורגיה. בארץ יש מספר בודד של נוירוכירורגים, וכולם מכירים את כולם. לכן קשה מאוד למצוא נוירוכירורג שיעיד כנגד עמיתו.

בדיוק בשל כך חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין נזיקין מנוסה ומומחה בתחום הרשלנות הרפואית. רק עורך דין נזיקין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, שמחובר לנושא בכל רמ"ח אבריו ורואה בכך שליחות, יעשה את מרב המאמצים על מנת לסייע ללקוח שלו לקבל את הסעד הכספי שיאפשר לו להתנהל ביתר קלות עם הנזק שנגרם לו.

(ב) לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש מומחיות, מיומנות אוהכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת כאמור למתןאותו שירות.

(ג) לא ייתן פסיכולוג טיפול למי שיש למצבו הנפשי רקע אורגני או חשדברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפולהרפואי הדרוש לו

ההצבעה אושרה פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. נקבע שהיא תעבור לוועדתהעבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

פרוטוקול ישיבה מס' 159 של הכנסת ה-18 מיום 21 ביולי, 2010:

http://www.knesset.gov.il/plenum/data/02741510.doc

מתוך דברי ההסבר בהצעת החוק:

סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977(להלן - החוק), קובע כי "לא יתןפסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני, ולא יתן פסיכולוגקליני טיפול כאמור למי שיש לסבלו רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחרשרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו.".

סעיף זה נועד להבטיח כי רק מי שהוכשרו והתמחו במתן טיפול פסיכותרפייוכלו לתת טיפול זה. בשנים שחלפו מאז חקיקת החוק נוספו למקצוע הפסיכולוגיהתחומי מומחיות חדשים, שהוכרו ומנויים בתוספת לחוק, המתמקדים בטיפולבאוכלוסיות מוגדרות, כגון ילדים, חולים ונכים. מומחים בתחומים אלה אינםנדרשים להכשרה בטיפול פסיכותרפי. בשל העדר חובת הכשרה, הם אינם רשאים לתתטיפול פסיכותרפי, בעוד בעלי מקצועות אחרים, כגון עובדים סוציאליים, שעברוהכשרה מתאימה רשאים לתת טיפול כאמור. כמו כן, בשל האיסור כאמור לענייןתחומי המומחיות הנוספים, נקבעה לגביהם בתקנותהפסיכולוגים (אישור תוארמומחה), התשל"ט–1979, חובת הכשרה בטיפול פסיכולוגי ולא בטיפול פסיכותרפי,אף שיש אי־בהירות בנוגע להבחנה בין סוגי הטיפולים.

מוצע להבהיר ולקבוע כי פסיכולוג רשאי להציע ולתתשירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת רק אם אכן רכש מומחיות,מיומנות או הכשרה כאמור.  כך יוכל כל פסיכולוג לתת את השירות המלא והמיטביבתחום שבו התמחה והוכשר.

אך קודם כל, מהו פוליגרף? פוליגרף הינו מכונה הבודקת נתונים שונים בפיזיולוגיה האנושית (לדוגמא, קצב הדופק ולחץ הדם) לאורך זמן רציף באמצעות הצמדת אלקטרודות לגוף הנבדק. את הנתונים רושם המכשיר בתצורת רישומים גרפיים בזמן אמת. רבים מאיתנו מכירים את מכשיר הפוליגרף בשמו העממי יותר - מכונת אמת.

כשהנבדק מחובר למכונת הפוליגרף, המודדת את הנתונים הנ"ל, הוא נשאל תוך כדי סדרה של שאלות. השאלות הן קצרות וחד משמעיות, כלומר, כאלו שהתשובה עליהן היא כן או לא. לא כל השאלות נוגעות לסיבה שבעטייה נערכת בדיקת הפוליגרף. סדרת השאלות כוללת גם שאלות סתמיות או סרק שמטרתן השוואת נתונים. הבדיקה נעשית על פי רוב במקום כמו מכון פוליגרף אשר בו בעלי מקצוע, אשר להם ניסון רב שנים בתחום והכשרה מקצועית.

בניגוד לדעה המוטעית, פוליגרף אינו מדליק נורה של "אמת" או "שקר" לאחר מתן כל תשובה ותשובה. הפוליגרף רק ממשיך ומוסיף לקרוא ולרשום את נתוני תגובותיו של הנבדק. רק לאחר תום הבדיקה כולה מנותחים הרישומים בהשוואה לשאלות שנשאלו. הרעיון הוא שאמירת שקר גורמת לשינויים פיסיולוגיים קטנים שמקורם במערכת העצבים האוטונומית. שינויים אלו מתבטאים ב"קפיצות" של גרפי הנתונים אותם משרטט הפוליגרף.

למעשה, מכל האמור לעיל אפשר לומר שפוליגרף משמש כגלאי דברי שקר, אותן "קפיצות" בגרף, ולא גלאי אמת, הנרשמת כנתונים רגילים ולא חריגים.

השאלה הנפוצה לגבי פוליגרף, היא האם ישנה דרך מיוחדת לרמות את המכונה ולשקר לה במצח נחושה מבלי להתגלות. ובכן, לא. מאחר ומדובר על תגובות שמקורן במערכת העצבים האוטונומית, לאדם אין שליטה עליהן.

בדיקת פוליגרף יכולה להיות מלחיצה גם עבור מי שאין לו דבר להסתיר, רק מעצם הסיטואציה. האם יכול להיות מצב שבו ההתרגשות הזו תתרגם בטעות כאמירת שקר? – לשם כך נערך בתחילת הבדיקה כיול של המכשיר ונשאלות שאלות פשוטות שהאמת עליהן ידועה. כך ניתן לכוון את קריאת הפוליגרף בהתאם להתרגשותו הראשונית של הנבדק.

לא כל אדם ניתן לבדיקה במכונת פוליגרף. מטבע הדברים, מי שאינו מבדיל בין טוב לרע ובין אמת לשקר, לא ייפתח שינויים פיסיולוגים בעת שיאמר דברי שקר, מאחר ואינו מודע לטיב דבריו. על כן אין טעם לערוך בדיקת פוליגרף לחולי נפש הסובלים מבעיות מסוימות העשויות להשפיע על הבדיקה. גם המכורים לסמים אינם עוברים טוב את הבדיקה, מאחר ובעת השפעת הסם תגובותיהם חלשות ומופחתות.

ללא ספק, אחד הדברים שתמיד מסקרנים את האדם הפשוט בקשר לפוליגרף הוא מידת אמינות הבדיקה. בדיקת פוליגרף הינה שנויה במחלוקת בציבור הרחב, אולם היא משמשת במדינות רבות כראייה משפטית. מחקרים שנעשו בתחום חושפים נתון שעשוי להפתיע אתכם: כתשעים אחוז מבדיקות הפוליגרף הינן מדויקות.

האם מורה לספורט אחראי לנזקיו של תלמיד אשר נפצע במהלך שיעור? 

סיפור האירוע בקצרה : ביום 18.2.1999 השתתף התובע יליד 1982 במשחק קט רגל שנערך במסגרת שיעור ספורט של כתה יא' בבית ספר תיכון מקיף טייבה. במהלך משחק הקט רגל ובפרץ של שמחה שלאחר הבקעת שער, נתלה התובע על קורת שער הקט רגל אשר קרס על התובע וגרם לפגיעה בבטנו ובחזהו של התובע.

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס למחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח מאיר בכפר סבא, שם אובחנו פגיעות בריאה הימנית, בכבד ובכליה הימנית של התובע. התובע שוחרר מהמחלקה לטיפול נמרץ והועבר לאשפוז. לאחר שחרורו מביה"ח אושפז התובע מספר פעמים לתקופות של מספר ימים.

השאלה הנה מהי אחריות המורה לספורט לאירוע התאונה ? 

סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע:"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

כדי לקבוע את אחריותו של המורה בעוולת הרשלנות על התובע להוכיח כי על המורה חלה חובת זהירות כלפיו (חובת זהירות מושגית וקונקרטית), כי החובה הופרה וההפרה גרמה לנזק שנגרם לתובע, ראה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) בע' 113, ע' 122 (השופט א' ברק) (להלן: "ע"א 145/80").

ע"פ מה בוחן בית המשפט האם הופרה חובת הזהירות? 

ככל שמדובר בחובת זהירות הנובעת ו/או קשורה לתקינות השער במגרש עליו נערך משחק הקט רגל במסגרת שיעור הספורט, אין ספק שחלה על המורה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, ובלשונו של המורה בחקירה בבית המשפט שהתנהלה: "בשיעור שלי אני אחראי להם, דרגה ראשונה זה בטיחות, לא שווה מאמץ וניצחון אם תלמיד אחד נפגע...".

בית המשפט בוחן אם הפר המורה את חובת הזהירות החלה עליו, ע"פ מהות והיקף חובת הזהירות ככל שהיא מתייחסת לנסיבות המיוחדות במקרה הנדון.

באפריל 1997 פרסם המנהל הכללי של משרד החינוך "נוהלי בטיחות במערכת החינוך" בו נקבעו, בין היתר, כללי בטיחות בשיעורי החינוך הגופני .  

בנוהל הבטיחות נקבעה אחריותו של המורה לחינוך גופני:

"לקביעת מקום הפעילות, בהתחשב בתנאי המקום ומזג האוויר (סעיף 3 ג),

לדיווח להנהלת בית הספר במקרה של אי תקינות ציוד ואתרים  (סעיף 3 ו),

להוצאת ציוד בלתי תקין משימוש  (סעיף 3 ז),

לאזהרת התלמידים מפני שימוש במתקן לא תקין" (סעיף 3 ח).

בית המשפט קבע כי אין ספק שנקיטת הפעולות המנויות בנוהל הבטיחות, אינה כרוכה במאמץ מיוחד או בהקצאת משאבים כלשהם מצד המורה. משכך, ונוכח הסכנה הצפויה מפעילות התלמידים במגרש בו מצויים מפגעים בטיחותיים דוגמת שער שאינו מקובע לקרקע, ראוי לאמץ את הנחיות הבטיחות שנקבעו בנוהל הבטיחות כאמת מידה להיקף חובת הזהירות החלה על מורה לחינוך גופני בקשר עם פעילות ספורטיבית על מגרשי ספורט.

נוהל הבטיחות מופץ במוסדות החינוך ובהעדר נסיבות המצדיקות סטייה מהנחיות נוהל הבטיחות, קביעה כי הנחיות נוהל הבטיחות מהוות אמת מידה להיקף חובת הזהירות החלה על מורים לחינוך גופני תתרום לוודאות המשפטית בעניין חובת המורים ותמנע חוסר בהירות ביחס לפעולות הבטיחות בהן חייבים המורים לנקוט קודם לקיום פעילות ספורטיבית במסגרת מוסדות החינוך.

השאלה הנה מהן פעולות הבטיחות שהיה על המורה לנקוט קודם לקיום הפעילות?

בית המשפט קבע מס' פעולות המחייבות את המורה, כדלקמן:

בתצהירו טען המורה לספורט כי עובר לשיעור הספורט היה השער מקובע, ובחקירתו דבק המורה לספורט בגרסתו לפיה השער היה מעוגן בקרקע. אין ספק שמשחק הקט רגל במסגרתו אירעה התאונה התקיים באישור המורה ובנוכחותו. לפיכך, ומשמצא בית המשפט כי בניגוד לגרסת המורה השער לא היה מקובע לקרקע עובר לתאונה, נראה כי המורה לא קיים את חובתו לבדוק שאין מפגעים בטיחותיים על המגרש ובכלל זה לא בדק את שערי הקט רגל בטרם החלה פעילות התלמידים על המגרש ואם עשה כן, היה עליו לדעת שהשער אינו מקובע לקרקע, וממילא לא קיים את חובתו להזהיר את התלמידים מפני הסכנה הגלומה בשער שלא היה מקובע לקרקע, לא מנע את קיום משחק הקט רגל, לא סילק את השער ממגרש הקט רגל, ולא דיווח להנהלת בית הספר שהשער אינו מקובע לקרקע, בטרם קיים את משחק הקט רגל.

כמן כן קבע בית המשפט כי המורה ידע מה מצב השער זמן לא מבוטל קודם לתאונה, שהרי אין זה סביר כי היה זה משחק הקט רגל הראשון שנערך במגרש בשנת הלימודים האמורה במסגרת שיעור חינוך גופני.  על רקע הספק בקשר עם קיבוע השער במהלך חופשת הקיץ קודם לפתיחת שנית הלימודים, מצא בית המשפט כי למורה היתה ידיעה קונקרטית בקשר עם מצבו של השער עובר לתאונה.

נוכח האמור לעיל נראה קבע בית המשפט כי במחדליו הפר המורה את חובת הזהירות החלה עליו.

בית המשפט קבע שמחדליו של המורה גרמו להתרחשות התאונה ולנזק הגופני שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

השאלה האם יש לתובע אשם תורם בשל העובדה שקפץ על השער בזמן שידע שהוא אינו מחובר לקרקע?

בית המשפט קבע שהעובדה שהתובע נתלה על השער בפרץ של שמחה לאחר הבקעת השער אינה פוטרת את המורה מאחריות. בית המשפט קבע שלמרות ידיעתו של התובע כי השער לא מחובר לקרקע יש להבחין בין תלמיד השרוי במצב של רגיעה ומסוגל לשקול את הסכנה הגלומה בהתנהגותו לבין תלמיד המשתתף במשחק תחרותי, שאז ההתרגשות והעייפות מוציאים אותו ממנוחתו באופן השולל ממנו אפשרות זו. על כן בית המשפט לא ייחס לתובע אשם תורם.

לסיכום המורה חויב לשלם לתובע את נזקיו.

ד"ר דוד סער, עו"ד

למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני נזיקין בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

 למרות השבועה שבה נשבע כל רופא, רופאים הם עדיין בני אדם וגם הם יכולים לטעות. ובכל זאת ישנו הבדל מהותי בין טעות לבין רשלנות רפואית. טעות אינה רשלנות רפואית אם הרופא עשה כל מה שהוא יכול לעשות ובהתאם לידע המקצועי והפרקטי שהיה ברשותו, גם אם לבסוף התברר שעדיף היה להשתמש בשיטה אחרת.

 לעומת זאת, רשלנות רפואית נגרמת כאשר רופא אינו מעניק שירותים רפואיים בהתאם לנהלים הנדרשים ועל פי רמת הזהירות הנדרשת, כפי שכל רופא סביר אחר היה נוהג, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: במתן מרשם לתרופה לא מתאימה, בביצוע פעולה כירורגית שלא בהתאם לנהלים, בעיכוב משמעותי במתן טיפול רפואי ועוד. בכל מקרה של רשלנות רפואית מדובר במקרה שבו כל רופא סביר אחר לא היה נוהג כך, והנזק שנגרם למטופל לא היה נגרם אלמלא התרשלותו של הרופא.

 מכיוון שכל רשלנות רפואית גורמת לנזק כלשהו למטופל (החל בנזק גופני קל ועד למוות של המטופל), שייכת הרשלנות הרפואית לתחום דיני הנזיקין, כמו כל רשלנות אחרת. רשלנות רפואית אומנם אינה מוגדרת באופן עצמאי בחוק הישראלי, אולם היא מבוססת על פקודת הנזיקין שמגדירה מהי רשלנות. על פי החוק, כל מטופל שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית זכאי לקבל מן הרופא פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. לחובת הפיצוי בגין רשלנות רפואית יש התייחסות אפילו במשפט העברי: "רופא אומן שריפא ברשות בית הדין והזיק, פטור. חבל בו יותר מן הראוי הרי זה חייב" (מסכת בבא קמא ט' ג').

 מטופל שנגרם לו נזק בריאותי בלתי הפיך כתוצאה מרשלנות רפואית אינו יכול להתנחם באף סוג של פיצוי. אין סכום כסף שבעולם שיכול לפצות אדם שהיה בריא לחלוטין, אך בעקבות רשלנות של רופא הוא אינו מסוגל לחיות אורח חיים רגיל. ובכל זאת, דיני הנזיקין קובעים שאדם שכזה זכאי לקבל פיצוי כספי אשר יסייע לו להתמודד עם מצבו הבריאותי החדש, ואולי אף להשתקם לחלוטין. לכן כל אדם שבריאותו נפגעה כתוצאה מרשלנות רפואית יכול לפנות לעורך דין רשלנות רפואית על מנת שילווה אותו בכל התהליך המשפטי הכרוך בהוכחת קיומה של רשלנות רפואית ובתביעת הפיצויים המגיעים לו על פי דיני נזיקין.

עורך דין רשלנות רפואית הוא מי שבקיא בכל נבכי הבירוקרטיה ודיני הנזיקין, ויכול להעניק לכם סיוע משפטי כדי שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. לעורך דין רשלנות רפואית יש ידע וניסיון עשיר בתחום, והוא יוכל לייעץ לכם האם במקרה שלכם אכן יש סבירות גבוהה שהתרחשה רשלנות רפואית והאם אכן כדאי לכם להגיש תביעה בנושא. אך פרט לפיצוי הכספי שאתם תוכלו לקבל, תביעות על רשלנות רפואית משמשות כגורם הרתעתי עבור רופאים, מרפאות ובתי חולים. החשש מפני תביעות משפטיות, שעלולות אף לשים קץ לקריירה של רופא, הוא שגורם לרופאים לנקוט במשנה זהירות עם כל מטופל ולהקפיד על כל הנהלים הקיימים בנוגע לטיפול רפואי כזה או אחר.

חובת הבלטת סייגים בפוליסה - דיני ביטוח ופנסיה

בעת עריכת פוליסת ביטוח בין חברת הביטוח לבין המבוטח קובעת, בין היתר, חברת הביטוח מספר תנאים וסייגים שבהתקיימם פטורה היא מחבותה, על פי הפוליסה.

על חברת הביטוח להבליט תנאים וסייגים אלה בפני המבוטח באחת מבין שתי דרכים. האחת היא באמצעות הבלטה מיוחדת של התנאים והסייגים והשניה היא פירוט התנאים והסייגים בסמוך לנושא שהם נוגעים לו. חובה זו מעוגנת בסעיף 3 בחוק חוזה ביטוח, תשמ"א- 1981.

מה יהיה המצב במקרה של העדר הבלטת הסייגים והתנאים מצד חברת הביטוח, האם אז תעמוד לה הגנתה ואין היא תחויב בפיצוי המבוטח?

השאלה נידונה בפני כבוד השופט ברנר מבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 40552/07) במקרה שכך אירע: למחסן של המבוטח אירעה פריצה, הפורצים גנבו רכוש רב השייך למבוטחות. המבוטחות דרשו מחברת הביטוח לשלם להן תגמולי ביטוח. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה כי המבוטחות לא עמדו בתנאי הפוליסה לעניין המיגון הנדרש. בבדיקה נמצא כי בעת שהתרחשה הפריצה מערכת האזעקה לא הייתה תקינה ולא נערכה לה בדיקת תקינות.

כבוד השופט ברנר קבע כי אכן המבוטחות לא קיימו אחר הוראות המיגון מאחר ומערכת האזעקה לא הייתה תקינה ועל כן לכאורה היה מקום לדחות את תביעתן כנגד חברת הביטוח, אולם לחברת הביטוח עמד לרועץ העובדה כי היא לא קיימה אחר הוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי יש להבליט את התנאים והסייגים לחבותה על פי הפוליסה.

בסופו של יום חויבה חברת הביטוח בתשלום התביעה בצירוץ הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובנוסף חויבה בתשלום שכ"ט עו"ד, מע"מ והוצאות משפט.

המסקנה היא כי בעת רכישת פוליסת ביטוח יש לעבור היטב על הסעיפים ועל המבוטח להבין את הסייגים והתנאים שבמידה ולא יקיים אותם לא יהיה למעשה מבוטח בקרות אירוע הביטוח.

ד"ר דוד סער, עו"ד

למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני ביטוח ופנסיה בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

היקף התלות בין מקורות הכנסה של בני זוג לצורך חישוב מס הכנסה 

הכלל הוא, כי חישוב המס על הכנסותיהם של שני בני אדם זרים, קרי שאינם בני זוג, נעשה בנפרד. עם זאת, בחישוב המס על הכנסותיהם של בני זוג ביקש המחוקק לקבוע חריג לכלל כשהוא מורה, בסעיפים 65 ו- 66 לפקודת מס ההכנסה, כי הכנסותיהם של בני הזוג ייראו כהכנסה אחת, לשם חישוב המס.

הרציונל שעומד מאחורי חריג הוא, הוא בחשש מפני התחמקות מתשלום מס אמת ומחשש להעלמת הכנסות.

ברם, וחרף החריג התיר המחוקק לבני הזוג לתבוע חישוב נפרד של המס להכנסותיהם ובלבד שלא תתקיים תלות בין מקורות ההכנסה. היינו, אם ההכנסה של כל אחד מבני הזוג משקפת את התמורה המגיעה להם, באופן סביר, לפי מבחן כלכלי הנגזר מטיבה של העבודה שהוא עושה, בהתחשב בשוק המסוים בו הם עוסקים, כי אז אין לומר על הכנסות אלו כי הן תלויות זו בזו.

בפס"ד עמ"ה 1037/07 יצחק כהן נ' פקיד שומה עפולה ( שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 30.12.2009), דובר בבני זוג המחזיקים, חלק כחלק, בהון מניותיה של חברה אותה הקימו יחדיו.  הם עבדו כשכירים, וכל אחד מקבל משכורת מהחברה, בשיעור שהם כמנהלים בכירים בחברה, קובעים במשותף.

כבוד השופט אברהם, פסק כי הואיל ושניהם עובדים בחברה בעבודת אמת, שניהם התנסו התנסות רבת שנים בתחום עיסוקיהם, משכורותיהם משקפות, באופן סביר, את השקעתם בעבודתם בחברה, ולכן בשל היותם בני זוג נשואים לא יהא עליהם לשלם מס בסכום שיעלה על זה שישלמו שני שותפים, שאין ביניהם קשר של זוגיות.

ד"ר דוד סער, עו"ד

למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני עבודה בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

פוליסת ביטוח או צוואה מי גובר?

בפוליסת ביטוח חיים נהוג לרשום מי יהיו המוטבים במקרה מות המבוטח.

משמעות רכיב המוטב בפוליסה היא למי יעברו הכספים הצבורים בפוליסה לאחר מותו של המבוטח.

ללא קשר לפוליסת ביטוח שאדם רוכש בחייו, רבים מהאנשים עורכים צוואה עוד בחייהם ובה קובעים למי יחולק רכושם לאחר מותם.

נשאלת השאלה מה יגבר על מה במקרה של ניגוד בין מוטב בפוליסה לבין יורש בצוואה?

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בסוגיה זו במקרה שהובא בפני כב' השופטת ורדה בן שחר.

במקרה זה אדם רכש פוליסה ועל פי הסכם הביטוח המוטבים היו שני ילדיו, בנו ובתו. לפני מותו ערך אותו אדם צוואה ובה ציווה את כל רכושו לבנו. לאחר מותו קיבלה הצוואה תוקף של פסק דין.

בנו של המנוח ניגש לחברת הביטוח לקבל את כספי הביטוח אלא שחברת הביטוח סירבה בטענה כי בהתאם לפוליסה ישנו מוטב נוסף והיא בתו של המנוח.

כב' השופטת בן שחר קבעה כי אמנם יש לכבד את רצונו של הנפטר, אך במקרה של פוליסה יש להעדיף את האינטרס הציבורי במניעת כפל חיוב ומניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים שינבעו מהם, ומאחר וחיוב חברת הביטוח לשלם את כספי הביטוח למוטב נוצרת עם קרות מקרה הביטוח, דהינו עם מותו של הנפטר, על חברת הביטוח לשלם בהתאם לקבוע בפוליסה.

בסופו של יום נקבע כי המוטבים הם בנו ובתו של המנוח ועל חברת הביטוח לשלם לשניהם הכספים המגיעים להם בשל הפוליסה.

עינינו הרואות כי במאבק שבין צוואה לבין מוטב בפוליסה, המוטב בפוליסה גובר.

ד"ר דוד סער, עו"ד

למידע נוסף בנושא עורכי דין - ביטוח לאומי בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

חובת השלמת חבות פיצויים לקרן פנסיה מבטחים על ידי מעסיקים למרות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

מעסיקים אשר חברים בהתאחדות התעשיינים, חל עליהם הסכם קיבוצי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה ("הסכם התעשיינים").

בהסכם זה, נקבע כי תשלום לקרן פנסיה מקיפה של מבטחים (מבטחים הוותיקה") ולקופת גמל אישית לפיצויים תבוא בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג – 1963 (להלן, "החוק"), במקום חובת תשלום פיצויים לעובד. המשמעות היא שהמעביד אינו נדרש לבצע תשלומים נוספים לפיצויים, גם אם סך כל הצבירה בקופות נמוכה מסך כל חבות הפיצויים על פי החוק.

מאידך, יש לזכור כי היתרון הגדול הינו הבטחת כספי הפיצויים לעובד גם במצבים של התפטרות אשר אינם מזכים בפיצויי פיטורין.

ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים אינו פוטר מעביד מחובתו לשלם פיצויים לעובד שפוטר ,  גם אם באופן שוטף הפקיד בעבורו סכומים לקופת גמל לקצבה או לקופה אחרת.

אולם, מעביד "פטור" מתשלום השלמה לפיצויים כאשר נקבע בהסכם קיבוצי כי התשלומים לקופת הגמל, הינם במקום חבותו על פי החוק לפיצויי פיטורים.

ב 19/9/1999 וב 12/3/2001 בוצע תיקון לחוק, הקובע את אחוז הפרשות המעביד,

לקרן פנסיה: הפרשה שלא פחות מ 14.33% מן השכר, או כאשר המעביד מפריש 12% ובנוסף, השלמה של 2.33 לפיצויי פיטורין.

לקופת ביטוח: 13.33% מהשכר, בנוסף, תשלום בגין אובדן כושר עבודה של עד

2.5% מהשכר.

במידה ומשלם 11% מהשכר, אזי יהיה על המעביד להשלים 2.33% לטובת פיצויי פיטורין, להשלמת 100% פיצויים של העובד.

ד"ר דוד סער, עו"ד 

למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני ביטוח ופנסיה בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

ביטולו של הסכם עבודה - דיני עבודה 

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בעב' 002606/05 פקטור אילן נגד הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית, שניתן בתאריך 07/12/09, דן בשאלת ביטולו של הסכם עבודה שנחתם בין התובע לנתבעות.

במקרה הנדון, דובר בתובע, אשר אמור היה לשמש כשליח בתפקיד חינוכי מטעם הסוכנות לאחר תהליך מיון שנמשך כשנתיים ואולם, סמוך למועד השליחות ולאחר שכל ההכנות הושלמו, קיבל הודעה על ביטול וזאת לאחר שהנתבעת גילתה במהלך בדיקה ביטחונית, כי הסתיר מידע בדבר רישום פלילי, בגין שימוש בסמים מסוכנים ומשחקים אסורים עם בני נוער.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי התובע הסתיר מידע בדבר עברו הפלילי וחרף העובדה כי לא הורשע, הדבר מטיל צל כבד וחששות מבוססים, בנוגע לאמינותו ויושרתו וכן להתאמתו לתפקיד חינוכי עם בני נוער ומצופה היה ממנו, כי יספר על כך מיוזמתו ובעיקר, כאשר האירועים התרחשו בסמוך להגשת מועמדותו לתפקיד.

בית הדין האזורי לעבודה הוסיף, כי לא נמצא כל פגם בהתנהלות הנתבעות ואין לייחס להן כל רשלנות בנושא, שכן, אין כל טעם לשלוח לבדיקה ביטחונית את כל המתחילים, אלא רק את מי שהגיעו לשלב המיון הסופי.

התובע אינו יכול להלין על כך, שהאמת נחשפה ברגע האחרון ובסמוך ליציאתו לשליחות,שכן הוא זה, אשר הסתיר את המידע ונהג בחוסר תום לב ולכן האחריות לתוצאות מעשיו, הנה עליו בלבד.

לגופו של עניין, דחה בית הדין האזורי לעבודה את התביעה וחייב את התובע בסך של 4,000 ₪ + מע"מ.

ד"ר דוד סער , עו"ד

למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני עבודה בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות