בדרך כלל מדובר במשרד של עו"ד פלילי בעלי התמחות רבה וניסיון בכל הקשור לנושאי המשפט הפלילי, היכולים לתת מענה מיידי ופיתרון ראשוני לפונים אליהם. יש לציין כי כל עו"ד פלילי שמכבד את עצמו רושם באותיות גדולות בדף פורום פלילי כי הפורום הוקם על מנת לתת סיוע משפטי ראשוני בכל הקשור למשפט פלילי והתשובות שניתנות בפורום זה אינם תחליף לייעוץ משפטי אמיתי אחד לאחד במשרד של עו"ד פלילי.

פורום פלילי נועד בעצם לשרת את כל רובדי האוכלוסייה, באם מדובר בנאשם או סתם במישהו השואף לקבל מידע בסיסי בנוגע לנושא פלילי זה ואחר, ואכן, ניתן לראות באתרים של עו"ד פלילי פורום פלילי שמתעדכן משעה לשעה שאלות הנוגעות לנושאים פליליים כגון משפט, מעצרים, כתבי אישום, זימונים לבתי משפט, בקשות למעצר ועתירות לשחרורים. ישנם שאלות מאד קשות וסבוכות המגיעות לפורום פלילי כמו במקרים מצערים וקשים של אונס והריגה. לפעמים קשה מאד לקרוא שאלות ותגובות בנושאים פליליים שהינם טעונים מאד וקשים מאד למענה על גבי האתר – במרבית המקרים הללו משיב עו"ד פלילי בתמציות רבה וממליץ על הפונה לפנות במהירות האפשרית למשרד עורכי דין המתמחה בנושא.

עו"ד פלילי נדרש על בסיס יומיומי להתעסק בנושאים פליליים כמו עבירות תקיפה המופנית כלפי אדם או בעל חיים, עבירות של נזק לרכוש, עבירות שוד וגניבה, עבירות פריצה או גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף, סחיטה ואיומים, עבירות מין, עבירות סמים, עבירות הקשורות למשחקי הימורים. ניתן למצוא בכל פורום פלילי ברשת מאות שאלות בנושאים שונים הקשורים למידע פלילי שבדרך כלל מבקשת המשפחה או החברים לדעת כמו במקרים של ערבויות, זמן במאסר, ביקור במעצר ובבית משפט, או אילו שרוצים הבנה כללית בכל הנושא של המשפט עצמו ושל גיבוש הראיות שנאספו כנגד הנאשם.

לסיכום, פורום פלילי צריך להיות מנוהל על יד עו"ד פלילי היודע לעשות היטב את המלאכה ויש כמובן לקחת את התשובות בערבון מוגבל ולהתייעץ פנים אל פנים עם עורך דין בתחום.

התקופה הזאת היא 30 שנות שלטון מפאי. תקופה זאת מתאפיינת במעורבות ממשלתית חזקה מאוד בהעדר מדיניות מגובשת של הפרטה. אלא הייתה מדיניות של החזקה ממשלתית. גודלה מאיר מחליטה לבצע בחינה של חברות ממשלתיות בשביל להגיע למסקנה האם יש צידוק להמשך הבעלות של ישראל. ההחלטה אמרה כבר ב-70' שאם ישראל תחליט לגבי חברה מסוימת שאין טעם להמשיך לנהל אותה אז יש להפריט אותה. מי שמפריט הוא השר שמפקח על החברה. לשר אומנם אין אינטרס לשר להפריט בגלל הכוח שלו. עד שנות ה-70 לא היתה הפרטה.

הליכוד עולה לשלטון. זהו מפלגה ימנית ויש לה מדיניות כלכלית שמדגישה ליברליזציה. ב-77' אנו עדים לתקופה של ניצני ההפרטה. ב-78' מתכנסת ועדת שרים ויש החלטה אסטרטגית לצמצום המעורבות של מדינת ישראל בחברות ממשלתיות. אפילו מדינת ישראל מסמנת 48 חברות שהיא רוצה להפריט אותם בצורה ממוקדת ומחליטה להפריט אותם. בפועל אנו רואים שהקצב הוא איטי מאוד.

התקופה הזו מתאפיינת בנתוני רקע הבאים: יש הפרטה במאות מיליונית, כחצי מיליארד. יש חיה חדשה שנקראת ממשלת אחדות לאומית. המצאה זו מקלה על ההפרטה כי 2 המפלגות הגדולות תומכות בהפרטה ולכן אין התנגדות. בתחילת שנות ה-80 כלכלת ישראל נכנסת למשבר ויש התמוטטות ואובדן שליטה מערכתי. ישראל מבינה שהיא לא יכולה להמשיך כך ומגבשת תוכנית כלכלית, אידיאולוגית. התוכנית שינה בצורה דרמטית את פני המשק הישראלי. כללי המשחק המפאיניקים נמחקים. ישראל ב-85' זקוקה להרבה כסף ואחד המניעים החדשים להפרטה היא כסף. אנו עדים ליותר ויותר הפרטות כגון תחילת ההפרטה של בזק. ממשלת ישראל מבינה שהפרטה זה משחק של גדולים והיא פונה לבנק השקעות אמריקאי ומבקשת ממנו חוות דעת. הליך ההפרטה מתחיל להיות מופרע. פעם ההפרטה היה בידי פקידים. יש כאן תהליך של בנאום ובנוסף יש הפרטה של ההפרטה. הבנק הזה מוציא ב- 88' לישראל תוכנית אב – למה איך ואת מי להפריט. הוא מסמן 20 חברות שיש להפריט ומסביר למה ואיזה טכניקה להעפיל על כל חברה וקובע לוח זמנים. מדינת ישראל מאמצת את התוכנית אבל עברו 20 שנה ועדיין חברות ממשלתיות לא הופרטו למרות התוכנית. האמריקאים מלמדים אותנו למה יש להפריט:  4 יעדים מרכזיים:·         הפחתת מעורבות – מעורבות היא רעה ויש להפחית אותה·         הגברת יעילות·         צמצום החוב הלאומי של ממשלת ישראל·         עידוד השקעות פרטיות – לעודד את הסקטור הפרטי להשקיע2 יעדים משניים:·         להכניס שחקנים זרים·         פיתוח שוק ההון שכלולו והפיכתו ליותר דמוקרטי4. צונאמי ההפרטה 90': מ-91 עד 95 ישראל הפריטה 5 מיליארד דולר. עד 2007 מדינת ישראל הפריטה 3 מיליארד דולר. אנו מדברים על היקפים הרבה יותר גדולים. הגל הזה זוכה לרוח גבית של 3 המפלגות הגדולות. בשנות ה-90 רואים ששתי המפלגות הגדולות והיום שלושת המפלגות הגדולות שכולם תומכים בתהליך ההפרטה מה שמקל על התהליך. הגל הזה מתאפיין בעליות וירידות. ברמה האיכותית אנו עדים להפרטה של חברות עם מאפיינים מאוד אסטרטגים – אל-על, צים, בזק, שק"מ. יש שינו בשנות ה-90 שהוא שינוי מוסדי, סטטוטורי, פסיקתי ופרסונאלי - כולם תומכים בתהליך ההפרטה. יש ועדת שרים לענייני הפרטה והיא מחליטה על הפרטה ומלווה ומפקיעה את השליטה מהשר הרלוונטי. דוגמה דמיונית: פועד הוא שר התשתיות והוא אחראי על חברת השמה או חברת תרגומים  או חברת תיווך דירות בקיסריה . והוא מתנגד להפרטה. ם מחר ועדת השרים מחר מחליטה על הפרטה של חברת החשמל, באותו יום הם מפקיעים את השליטה של פועד. שינוי נוסף הוא שינוי סטטוטורי: ב-93' הוסף פרק ח' (1) חדש לחוק החברות הממשלתיות. פרק זה נותן תשתית סטטוטורי להפרטה. החוק לפעם ראשונה נותן אור ירוק ומתווה לאיך להפריט ולמה. ב-2003 הוסיפו את פרק ח' (2) שמלמד את מדינת ישראל איך להגן על אינטרסים לאומיים בהליך ההפרטה. שינויים פסיקתיים: יש שיח של הפרטה. העליון תומך יותר ויותר בהפרטה והוא מחלחל יותר לבתי המשפט לדיני עבודה. השופטים מוכנים להתגייס לטובת הצד המפריט. שינוי פרסונאלי: בנימין נתניהו העביר את ההפרטה אליו והוא השתמש בה בצוררה מאוד אגרסיבית. הפרטה היתה היעד העליון שלו והוא הצליח. מי אמור להיאבק בשינויים האלו? ההסתדרות. הם ניסו לעצור את ההפרטה ויצא בקמפיין שליוו בסלוגן "בעל הבית השתגע". בתקופה זו בעל הבית היה רבין. הבעיה הוא שבראש ההסתדרות עמד מישהו שהתעסק בהפרטה והגל היה גדול מדי וההסתדרות לא יכל לעצור את הגל הזה. גורמים נוספים שהאיצו את תהליך ההפרטה הם לחצים פנימיים מלמטה. יש גורמים מאוד חזקים. לכאורה הפרטה בא מלמעלה למטה אבל התורה הסמויה אומרת שיש לחצים של גורמים פרטיים שרוצים הפרטה. להסתדרות אין גורם להתמודד איתה. היחידים שיכולים להתמודד עם ההפרטה הם החברות הממשלתיות החזקות עצמם. יש מספר גורמים חוץ מהחברות הממשלתיות עצמם שיכולים להתנגד אבל הם יחסית חלשים:

• התנגדות פוליטית – היום גורם זה יותר ויותר נחלש.
• ההנהלה – ביום של ההפרטה הם נשלחים הביתה כי הם לא מספיק יעילים.
• שוק חלש – לפעמים רוצים להפריט דרך הבורסה ואתה יודע שהבורסה רוצה לקנות אבל הערך של החברה בבורסה יהיה נמוכה מדי.