פרגולות אלומיניום
קטגוריה: פרגולות

כך תבחרו את הפרגולה המושלמת

אפשר לומר שהקיץ עוד שניה כאן. אם יש לכם חצר פרטית, מרפסת או כל שטח אחר בו אתם אוהבים לשבת אך אין לכם פתרון הצללה יעיל, בשורות הבאות נבין אין לבחור את פתרון ההצללה הטוב ביותר שיהפוך את הקיץ שלכם לקריר ונעים. פרגולות הן פתרון הצללה ותיק ופופולרי גם בקרב אנשים פרטיים אך בייחוד בקרב אדריכלים ומעצבי פנים.

הכול על חינה מרוקאית

טקס חינה מרוקאית נחשב למוכר והידוע מכל יתר העדות בשל העובדה כי חינה מרוקאית משמרת את המנהגים באדיקות רבה. אולם לא מעט זוגות שעתידים להינשא ספק חוששים, ספק שואלים לגבי חינה מרוקאית ולגבי חינה בכלל. אז מה באמת אמור להיות בטקס, מי משתתף, ולמה כל כך חשוב לערוך חינה מרוקאית?, אלו שאלות שניתן להם קצת יותר אור.

 

מה אמור להיות בטקס חינה מרוקאית

טקס החינה מסמל את המעבר של הזוג לחיים חדשים ברשות עצמם. החינה המרוקאית הנחילה מנהגים עתיקים כמיטב המסורת המרוקאית וכוללת בחובה את המרכיבים שעליהם מושתת העדה כולה. הטקס כיום לרוב חל בשליש האחרון של אירוע שמח שבו יש מכול טוב, לאחר שהאורחים אכלו ושבעו מחליפים הזוג הצעיר את תלבושתם לתלבושות אוטנטיות, שאר האורחים גם הם עוטים ג'לביות ובגדים מקוריים ותהלוכת החינה יוצאת לדרך. בימים עברו חינה מרוקאית נחגגה בבית הכלה מיד עם חזרת מהמקווה אולם כיום האירוע נחשב לאירוע והוא מתקיים באולם אירועים. יש לא אחת טקסי חינה מרוקאית שהם מההתחלה מוגדרים כחינה ולא כתוספת לאירוע ואז כל תפאורת האולם יחד עם העיצוב הכללי מקבל חזות אוטנטית מרוקאית. בטקס עצמו שרים, רוקדים, שותים ומורחים עיסת חינה על כפות ידי החוגגים כסמל להצלחה, שפע ופריון.

החשיבות והמשתתפים של חינה מרוקאית

נוטים לא פעם לבלבל בין חינה מרוקאית לבין אירוע החתונה, הבלבול קיים מכיוון שיש חינות שלא נופלות ברמתן מהחתונה עצמה ולעיתים אף יותר. החשיבות של חינה מרוקאית הינה עוצמתית ביותר מכיוון שרק כך מבחינת המסורת הכלה עוברת מחסות הוריה לחסות החתן ועל מנת שזה יקרה חייבים להשתתף באירוע כמובן הורי הכלה והחתן, קרובי משפחה ממדרגה ראשונה, שנייה חברים קרובים וכן הלאה, ככל שיהיו יותר אורחים כך ברכת הכלה תהיה משמעותית יותר, על פי המסורת של חינה מרוקאית כולם חייבים לדעת שהכלה כבר לא פנויה. בעבר הרחוק כאשר החתונה הייתה מתקיימת בעקבות שידוך לא תמיד היה החתן מקבל את בחירת ליבו ראו את דוגמת יעקב אבינו שעבד 7 שנים ולבסוף קיבל את לאה ולא את בחירת ליבו רחל. ולכן על מנת שהחתן יכיר וידע שאכן זו כלתו המיועדת החלו במנהג של קישוט ידי ורגלי הכלה בחומר שצבעו לא דהה גם לאחר ימים רבים והחומר הזה הופק מצמח שנקרא "כופר לבן" זה כיום מוכר גם בשמו העממי "חינה" ומאז ועד היום המנהג של הכנת עיסת החינה עדיין קיים אולם לא כולם מעטרים ומקשטים את הגוף של הכלה עם ציורי חינה אך בהחלט מורחים בצורת עיגול על כפות הידיים של האורחים את החינה על מנת לציין את הברכות, הפריון והפרנסה. על פי המסורת קודם מורחים הורי הכלה על ידי החתן ורק לאחר מיכן מורחים על ידי האורחים.